כמו כל דבר, ישראל לוקחת מאחרים ומשכללת: בארצות הברית ואירופה מבנים ניידים הם חלק בלתי נפרד מהנוף. אנשים רבים גרים במבנים ניידים מאחר ואין באפשרותם לרכוש דירה או בית.ישראל אימצה את השיטה עם העליות הגדולות בסוף שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. עם הזמן רוב הדיירים שרוכזו במבנים הניידים עזבו ועברו לרכוש או שכור דירות בערים השונות.
מי משתמש במבנים ניידים?
- מבנים ניידים זולים הם פתרון יעיל במגזר החקלאי. חקלאים המעסיקים עובדים זרים מארצות שונות צריכים לדאוג להם למגורים ואחת הדרכים היא הצבת מבנה נייד בחצר המשק בו מקיימים העובדים הזרים את חייהם ובו הם מבשלים את ארוחותיהם.
- גם בנים ממשיכים שמעוניינים להישאר ולתפעל את המשק החקלאי של המשפחה מציבים מבנים ניידים בתחום המשק כדי לקיים בהם את חייהם עד למציאת פתרון קבע אחר.
- מבנים ניידים משמשים כמקום לעבודת רופאים בקופת חולים בעת שיפוץ ובניית מרפאות חדשות וזאת כדי לא להפסיק את פעילות המרפאה. כפתרון למצוקת חדרי אשפוז מחזיקים בתי החולים מבנים ניידים בהם מאחסנים את הציוד.
מבנים ניידים זולים – חסרונות ויתרונות
- מבנים ניידים זולים מביאים איתם יתרונות בולטים. מבנה נייד זול משמעותית מהדירה הזולה והישנה ביותר בארץ. ניתן להעבירו באמצעות שינוע על גבי משאית ממקום למקום. הוא מגיע לקונה בשלמותו וכל מה שנותר הוא לחברו לתשתיות שהוכנו מבעוד מועד.
- החיסרון הבולט בו הוא הצורך בכל פעם שרוצים להעבירו ממקום למקום במשאית כבדה שתעביר את המבנה למקום החדש מה שעולה בכל פעם כסף רב. אין צורך ברישיון בנייה אבל צריך להכין את התשתיות ולקבל אישור הצבת המבנה מהרשות המקומית. כדי לדעת איזה סוג של מבנה נייד לרכוש כדאי לכל קונה פוטנציאלי לקרוא חומר המפורסם באתרי האינטרנט השונים ולקבל את הרושם הרחב ביותר. כל יצרן מציע את תוצרתו והוא מציין את היתרונות והחסרונות.
אנשי המקצוע של חברות בניית מבנים ניידים זולים לאחר שקיבלו מהלקוח את הפרטים הנדרשים עומדים לרשותו ויחד בודקים את האפשרויות להזמנת המבנה. הלקוח צריך להגיע עם הציפיות שהוא מעמיד ועם הצרכים שלשמם הוא רוצה את המבנה היביל וביחד הם יכולים להגיע להחלטה משותפת, עם הצעת מחיר המתאימה להזמנה.